


איך השלום נקש בדלת של המזרח התיכון
.jpg)
ראש מחלקת פלסטיקה בבי"ח גדול וידוע במרכז הארץ עטה כפפות לטקס עם אבקה, נטל איזמל וחפר בעדינות בפצע הפעור בברכו של ערן כספי, במרפאה הפרטית שלו בפתח תקוה. הוא ידע שהקריירה של שחקן הכדורגל המפורסם תלויה בניתוח הזה, ויחד עם הקריירה שלו התהילה של המדינה כולה. זה כבר היה הניתוח השלישי בברך, בניסיון לסגור את הפצע שנפער כתוצאה מחתך אורך שעשו המתלמדים באורטופדית, שבקשו לנקז את הזיהום שהתפתח ברגל, כמה שיותר מהר. זאת מבלי לחשוב שחתך אורך בברך של כדורגלן, האמת בברך של כל אדם, זה יעד מאתגר לגוף - לסגור, אם בשל הקיפול של המפרק ואם בשל העובדה שאספקת הדם לברך חלשה.
ראש מחלקת' סבר בהחלט כי הוא יצליח איפה שקודמיו נכשלו. הוא יסודי יותר, יש לו ידיים טובות יותר והוא גובה מחיר גבוה יותר עבור הניתוח - אין סיבה שהוא לא יצליח. ואכן, הוא תפר, לא רק את השכבה החיצונית של העור, אלא חדר פנימה לשכבות העמוקות יותר, להיפודרמיס, ותפר ביסודיות תפרים פנימיים וצפופים בחוט שחור וקשיח, ממש מתחת לבטנה של הגוף. ראש מחלקת' קיווה בלב שלם שהפעם זה יעבוד ותאי העור הסרבניים של כספי יתחילו לתת עבודה.
התסכול של הכדורגלן ניבט מפניו גם כאשר ישן תחת הרדמה עמוקה. התסכול הזה הדגיש את העור הרפוי בשולי השפתיים, קו הלסת שצנח ושינויים נוספים שגם ספורטאי מצטיין כמו כספי חווה מפאת הגיל. הרפיסות הזאת לא נעלמה מעיניו של ראש מחלקת', גם ליבו נכמר על הספורטאי שמושבת כבר למעלה מחצי שנה ואין לדעת לעוד כמה זמן. אמנם הוא העניק לו את הטיפול הטוב ביותר שקיים היום בישראל, ואולי אפילו בעולם כולו, אולם הוא לא יכול היה להתעלם מן הספק הקטנטן שקינן בו לפתע, בנוגע להצלחת הפרוצדורה הרפואית. גם ראש מחלקת' ידע להבחין בין יהירות למקצוענות.
אבל אז, בדיוק אז, ניצת בראשו רעיון.
הוא הביט בריכוז בסנטר של כספי שהתחיל בשנתיים האחרונות להתרופף ואיים להכפיל את עצמו. זה משהו קטן חשב, שיהיה לאנשים קשה לשים עליו את האצבע, אבל זה ישדרג את המראה של השחקן בצורה ניכרת. "הכיני לי את הליפודיפין בבקשה" קרא לעבר האחות שלפרד, יד ימינו, והושיט את ידו במחווה כזאת שפירושה – בלי שאלות מיותרות אחות. ביד מיומנת אחז במכשיר הליפודיפין והמיס בזריזות את השומן, שאב אותו עם צינורית זעירה ומיצק את העור. זה לא לקח יותר מרבע שעה והוא היה מרוצה מאד מהתוצאה.
בחדר ההתאוששות, בני משפחתו של ערן כספי, וגם המאמן שלו שהגיע במיוחד, נעצו מבט בברך החבושה ובסד הקיבוע שנועד לשמור על ברך ישרה, לא פחות, אבל גם לא יותר, מ-180 מעלות, לפחות למשך 4 שבועות, ולא הבחינו בשטפי הדם החיוורים באזור הסנטר.
כעבור חודש, ניתח אישה כבת חמישים עם כוויה מכוערת בדרגה שלישית בבטן התיכונה, הוא טיפל בה בעדינות ובמיומנות גבוהה וסיים את הניתוח מהר ולשביעות רצונו המלאה. עכשיו חיפש דרך לשרוף עוד זמן בחדר הניתוח כדי להצדיק את המחיר האסטרונומי שתקע לעורכת הדין הידועה, והרים את מבטו מן הבטן החבושה אל הפנים היגעות. בהעדר איפור, תסרוקת וחיוך מלאכותי רק עצמות הלחיים הגבוהות וקו הגבות העידו שהגברת הזאת, עורכת דין בעלת משרד מצליח, היתה פעם אישה יפה מאד. אין שום סיבה שלא תמשיך להיות יפה, הרהר בינו לבינו, עשה שני חתכים מהירים בצידי האוזניים ומתח קלות את העור המקומט בצידי השפתיים. תפר בחוט שקוף, ומשך כמה תלתלים סוררים כך שישתלשלו מעבר לאוזניים ויסתירו את האופרציה הקטנה.
הבא בתור היה מילואימניק כבן שלושים. בחור מתוק ששלחו אליו מהאורטופדית, כדי לתקן את מה שהם, והמלחמה בעזה, חוללו לו. הוא עבד עליו יותר משעתיים ובחר לנייד מתלים של עור תוך ניצול של רקמות רכות תקינות במטרה לשחזר ולסגור חסרים בעור, באזורים שונים בגוף. כך בעזרת רקמה עשירה באספקת דם הצליח לכסות פצעים מכוערים וליטרלי להציל את מה שנשאר מהגוף הנאה של המילואימניק.
אחרי עבודה מאומצת שדורשת ריכוז, מיומנות גבוהה וגם קורט של יצירתיות, התחיל לחשוב איך הוא מצ'פר את החייל הגיבור, מה הערך המוסף שלו כנותן שירות. מבט חטוף אחד בפניו המפוסלים של המילואימניק הספיק לו. "אתה בטוח?" העיזה האחות שלפרד לצייץ. "כן" אמר ראש מחלקת' בביטחון והתחיל לנסר את האף הנשרי.
הרמונטים הקטנים האלה שנועדו להתמודד עם נזקי הזמן, או התורשה, כמו צניחת עפעפיים, קמטי דאגה, רפיון העור, שפתיים דקות מדי ואף בולט – חסרונות קטנים שמטרידים נשים, וגם גברים, בעיקר בזמן שהם מצחצחים שיניים בבוקר ומעיפים מבט עייף אל המראה – הפכו תחת ידיו המיומנות של ראש מחלקת' לנחלת העבר. גם אם בתקופת ההתאוששות בבית היו פציינטים שהבחינו בשינוי שחל בפנים והרימו גבה, שלפעמים כבר לא הצליחה לרדת חזרה למקומה הטבעי מעל העין, לרוב, עד אשר הגיעו לביקורת הראשונה אצל הרופא - הם כבר התעשתו ואף התאהבו במראה החדש שלהם. גם ראש מחלקת' הבין שברמה הבינאישית הוא כנראה עושה משהו ממש טוב, כאשר המרפאה שלו התחילה להתפוצץ מבונבוניירות ומכתבי תודה.
עד מהרה פשטה השמועה והפציינטים זרמו אליו מכל קצוות הארץ אולם ראש מחלקת', לכל אורך הדרך, הקפיד על שני כללי ברזל. אחד, הוא לא מנתח פנים בלבד, אלא מנתח אבר אחר בגוף, אפילו ניתוח להקטנה או הגדלת חזה הולך, ובנוסף, במתכונת של 1+1, הוא משפץ אלמנט אחד בפנים של הפציינט, משל היה מוכרן ברשת איי דיגיטל, אשר מעניק ללקוח שבדיוק רכש מחשב איימק פרו – שי קטן בדמות כיסוי לאייפון או אזניות אלחוטיות. הכלל השני היה שלא ניתן להזמין, או לציין מראש, את מהות הבונוס, זה לגמרי היה תלוי בתחושת הבטן של ראש מחלקת' בזמן הניתוח עצמו. במקרים בודדים אף בחר הדוקטור להימנע מבונוס, לא בגלל שהפנים של הפציינט היו מושלמים, אלא פשוט בגלל שלא בא לו.
רק פעם אחת הפר את הכללים שניסח בעצמו. זה היה כאשר אשתו שכבה על שולחן הניתוחים, ולפנים משורת הדין, הוא ביצע בה רק ניתוח פנים. בשנים הראשונות הוא נמנע מלנתח אותה. ניתן לומר כי אהבתו הגדולה סימאה את עיניו והוא סבר באמת ובתמים שלאשתו יש פנים מושלמות, מודל לחיקוי, מצפן לאומנותו. עם השנים, כאשר עשרות ומאות פנים עברו תחת ידי הקסם שלו, הרגיש בשל וערך תיקון זעיר בפנים של אשתו – הוא הרחיק את העיניים זו מזו ומן האף, מרחק של מילימטר או שניים לכל צד. איש לא הבחין בכך מלבדם ויופייה הזוהר המשיך לשמש לו להשראה בכל הניתוחים הבאים שערך.
תוך עשור אפשר היה לטעון בוודאות שהאוכלוסיה בישראל הפכה להיות יפה יותר, ותוך מאה כבר הבחינו במקרים אחדים בהם יופי נרכש עבר בתורשה לדורות הבאים. אמנם הניתוחים הפלסטיים שהתקיימו בסניפי 'המרכז הבינלאומי לבונוס פלסטי' שנפוצו בארץ לא השפיעו על הקוד הגנטי עצמו, אבל חלק מהתוצאות היותר מרשימות עברו לדורות הבאים באמצעות המנגנון האפיגנטי. זאת בדומה לניסוי בתרנגולת שגדלה בסביבה בלתי צפויה ולמדה לגשת לאוכל זמין במקום לחפש אוכל איכותי. בדיקת דנ"א של ביטוי הגנים השונים במוח הצאצאים שלה, גם אם הופרדו ממנה מייד לאחר הטלת הביצים, הראתה דפוסים זהים לאלו שנוצרו במוחה של האם בכל הקשור להרגלי התזונה שלהם. אותו היגיון חל גם על המקרה שלנו, כאשר הפורפורציות החדשות שעטו הפנים של חלק גדול מאזרחי ישראל עברו בתורשה לצאצאים.
בשלב מסוים בקריירה המפוארת שלו פתח ראש מחלקת' בית ספר להכשרת דור העתיד. הטובים מבין בוגרי בית הספר פתחו סניפים של 'המרכז הבינלאומי לבונוס פלסטי' במודל של זכיינות, והפליאו בכישוריהם. קבוצה מצומצמת של ממשיכי דרך מצטיינים אף פיתחו בשלב מסוים מנוע מבוסס בינה מלאכותית, כך שבעודם מנתחים את הרגל או היד או הגב של הפציינט, זו סורקת בזריזות את הפנים באמצעות טכנולוגית עיבוד תמונה מתקדמת. הבינה המלאכותית שנועדה לקדם יופי מלאכותי היתה מבצעת השוואות מהירות בין תמונת הפנים של המטופל לבין מיליוני תמונות פנים שהריצה כבר בעבר, ומגדירה עבור המנתח מהי הפעולה הכירורגית הקטנה ביותר שהוא יכול לבצע בפנים, אשר תניב את שביעות הרצון הגבוהה ביותר, עבורו, עבור המטופל וגם עבור הסביבה.
בקונגרס הבינלאומי לניתוחים פלסטיים שהתקיים בשנת 2104 בסרייבו בירת בוסניה הרצגובינה, עלה לבמה ראש מחלקת' הקשיש, בפנים בוטחות וחלקות, והציג בגאווה, בלתי מוסתרת, את מפעל חייו - מתודעת שירות פלסטית ועד אידאולוגיה פוליטית או אם תרצו - שלום עולמי.
בעזרת שקפים אחדים הוכיח ראש מחלקת' כי ברגע שאזרחי ישראל הפכו להיות אנשים יפים יותר - באופן כמעט אוטומטי הם גם התרככו ונעשו מפויסים יותר. היחסים בינם לבין עצמם השתפרו לעין הכר, כמו שתי אחיות שמגלות אחת את השניה, אחרי שבילו את גיל ההתבגרות ברצון עז לשחוט זו את זו. יתרה מכך, גם היחס של אזרחי ישראל כלפי העולם, לרבות המיעוטים שבו, השתנה לטובה והכי חשוב היחס של אומות העולם כלפי ישראל השתנה מקצה לקצה. כפי שאיש לא יכול לדמיין כי יזעיף פניו לעבר תינוק חייכן, עגול לחיים, כך גם הדרום-אפריקאיים, הנורבגים, הספרדים, האיסלנדים, באמת כולם, נפטרו בהדרגה מן האמונות שהחזיקו בהן קודם כלפי מדינת ישראל ואזרחיה, והתחילו לחייך באופן בלתי רצוני כלפי כל ישראלי או ישראלית שעברו ברחוב.
התופעה הזאת רק הלכה והתפשטה.
ראש מחלקת' הביא עדויות לכך שמנהיגי העולם התחילו לחייך לעבר מנהיגי ישראל שהפכו משנה לשנה, ליפים, מנומסים ומסבירי פנים בעצמם. שדרי טלוויזיה ומראיינים חדי לשון לא עמדו עוד בפני היופי הכובש הזה ונתנו למרואיינים הישראלים במה אוהדת. באירוויזיון – התחלנו לנצח באופן שיטתי, גם אם הבאנו שיר זבל, ואם הגענו במקרה למקום השני – קיבלנו את זה בחיוך אצילי. אבל זה לא קרה יותר מפעם או פעמיים. אותו הדבר באליפות אירופה בהתעמלות אמנותית, תחרות הרובוטיקה הבינלאומית, פרסי נובל, באמת הכל.
עוד במסגרת המצגת, עם הצגת המקרה ההיסטורי של המילואימניק ממלחמת חרבות ברזל, הקהל כבר לא ידע את נפשו. כירורגים פלסטיים, אורתופדים, אפילו פסיכיאטרים שהשקיעו לא מעט אנרגיה בחקר הנושא, נעמדו והריעו לראש מחלקת' אשר מפאת התשואות כבר התקשה לסכם ולהציג את תוכניותיו לעתיד.
כן. השלום נקש בדלת של המזרח התיכון ואומות העולם כבר לא יכלו לכבוש את ההתרגשות ועמדו בתור. אפילו תושבי גרינלנד הקפואה בקשו להקים סניף בעיר הבירה נוק, בעיקר כדי להתעסק במשהו חדש ומלהיב, שיחמם להם, אם לא את הגוף, אז לפחות את הלב. כך, בניגוד מוחלט לפרדיגמה שאפיינה את ראשית המאה ה- 21 'היופי מתחיל בתוכנו' הוכיח ראש מחלקת פלסטיקה בבי"ח גדול וידוע במרכז הארץ בדימוס, והמייסד של 'המרכז הבינלאומי לבונוס פלסטי' כי דבר ראשון יש להסתכל על הקנקן וזה, אם ניחן ביופי וחן וברק והוד, כבר ישפיע על מה שיש בתוכו ובתוכנו.